כאן, על כביש 444 מתחילים האנרכיה וההפקרות, שמובילים לאובדן המשילות, לפשיעה ברחובות ולטרור.
לפני מספר חודשים נפתח לתנועה קטע כביש חדש כחלק מכביש 444, אשר מחבר בין צומת אייל לכביש 55. מיליוני שקלים הושקעו בבניית הכביש, שסלילתו נמשכה שלוש שנים, כפול מהזמן המתוכנן.
אבל אף אחד מהמתכננים לא חשב לתת פתרון למאות המכוניות ורכבי ההסעות, שמגיעים אל מעבר אייל בכל יום בשעות הבוקר ובשעות אחר הצהרים, לאסוף ולהחזיר את עשרות אלפי הפלסטינים שמגיעים לעבודה בישראל.
אין מדובר בבעיה חדשה. לפני פתיחת הכביש הכאוס היה בצומת אייל, וגם אז הרשויות, ובעיקר המשטרה, התעלמו מהבעיה ונתנו להפקרות לסכן את חיי הנהגים והפועלים.
הכביש החדש היה הזדמנות לתת פתרון ראוי לבעיה ידועה. אבל כל הרשויות בחרו להתעלם מהבעיה, ובחרו להתעלם מאזהרות תושבי האזור שצפו את מה שקורה היום.
- המנהל האזרחי שאחראי על המעבר התעלם!
- צה”ל שאחראי על הביטחון לאורך קו התפר התעלם!
- המשטרה שאחראית על ביטחון הפנים ועל בטיחות התנועה התעלמה!
- משרד התחבורה שיזם את הקמת הכביש התעלם!
- הרשויות המקומיות באזור, ובמיוחד המועצה האזורית דרום השרון, שהכביש עובר בתחומה, והמועצה המקומית כוכב יאיר-צור יגאל, שראש המועצה שלה יובל ארד התרברב שהוא יזם את סלילת הכביש, התעלמו, על אף שתושביהן הזהירו מפני הצפוי!
הטענה, שעל כביש 444 מתחילים האנרכיה וההפקרות, שמובילים לאובדן המשילות, לפשיעה ברחובות ולטרור, אינה מליצה פופוליסטית. המסר, שמקבלים הנהגים, הפועלים וכל מי שעובר באזור, הוא שאין דין ואין דיין, וכל אחד עושה כרצונו. המסר הזה נצרב ומתגלגל למקומות אחרים, והופך את חיי אזרחי המדינה לגיהינום.